יש משהו שאני מאוד אוהבת ברגע הזה שבו הסוכה כבר עומדת, אבא שלי ובן זוגי סיימו להזיע, הסכך במקום ומגיע תורי, החלק שבאמת מאפשר לנו להשתולל - העיצוב. כי מבחינתי סוכה היא לא רק המקום שבו אוכלים את ארוחות החג. במשך שבוע היא הופכת לעוד חדר בבית, רק הרבה יותר משוחרר, צבעוני ושמח. וכמו בכל חלל שאני אוהבת, גם כאן חשוב לי לא רק איך הוא נראה, אלא בעיקר איך מרגיש להיות בו
ואולי בגלל זה אני פחות מתחברת לסוכות שנראות כאילו מישהו ניסה לעצב אותן לתמונה מושלמת באינסטגרם. אני רוצה שהסוכה שלנו תרגיש שלנו. שיהיו בה הקישוטים שהילדים הכינו, הדברים שאספנו במשך השנים, קצת צבע, הרבה אור, אלכוהול משובח, מוזיקה טובה ופרחים - ברור שפרחים. אז אם גם אתם רוצים להפוך את הסוכה למקום שבאמת יהיה כיף לבלות בו במשך החג, הנה כמה רעיונות פשוטים שעושים מבחינתי את כל ההבדל
מתחילים בצבעים
לפני שמוציאים את כל הקישוטים שיש בבית ותולים הכול בכל מקום פנוי, שווה לחשוב על שניים או שלושה צבעים שיובילו את העיצוב. אפשר ללכת על ירוק, לבן וזהב למראה טבעי וחגיגי, על צבעי אדמה למשהו רגוע יותר או דווקא על צבעים חזקים ושמחים. זה לא אומר שכל קישוט צריך לעבור ועדת קבלה, ובטח שלא צריך לוותר על יצירות הילדים כי הן לא מתאימות לפלטה. הרעיון הוא פשוט ליצור איזשהו חוט מקשר בין המפה, הכריות, הפרחים והקישוטים החדשים
פרחים - מבחינתי זה מאסט
מי שמכיר אותי יודע שפרחים מבחינתי הם כמעט תמיד התשובה, ובסוכה אפילו יותר. השילוב בין הסכך, העץ והירוק לבין פרחים טריים מרגיש כאילו נולד במיוחד לחג הזה. לא צריך להזמין סידור ענק ויקר - כמה זרי פרחים עונתיים בתוך צנצנות זכוכית קטנות או אגרטלים שמפוזרים לאורך השולחן יכולים לעשות עבודה נפלאה. אני אוהבת לבחור פרחים שמתכתבים עם הצבעים של הסוכה וככה לחבר את כל העיצוב יחד. מבחינתי, שולחן חג בלי פרחים תמיד מרגיש כאילו חסר לו הטאץ' האחרון
תאורה חמה משנה את כל הסוכה
אפשר להשקיע שעות בקישוטים ואז לתלות באמצע הסוכה נורה לבנה וחזקה שתגרום לכל העסק להרגיש קצת כמו מחסן. מבחינתי תאורה היא אחד הדברים שהכי משפיעים על האווירה, במיוחד בסוכה שבה מבלים הרבה בשעות הערב. שרשראות של נורות קטנות בגוון חם יוצרות מיד תחושה נעימה ורכה יותר, ואפשר להוסיף גם עששיות עם נרות LED על השולחן ובפינות. כשהערב יורד וכל האורות הקטנים נדלקים, אפילו הסוכה הכי פשוטה מקבלת פתאום קסם
רמקול קטן ומוזיקה טובה ברקע
עיצוב מבחינתי הוא לא רק מה שהעיניים רואות. הוא גם מה שאנחנו שומעים, מריחים ומרגישים כשאנחנו נכנסים למקום. לכן אצלנו רמקול קטן הוא חלק בלתי נפרד מהסוכה. פלייליסט טוב ברקע בזמן שיושבים לאכול או מארחים חברים משנה לחלוטין את האווירה. לא צריך להפוך את החצר למועדון ולא להפריע לכל השכונה - להפך. מוזיקה בווליום נעים, כזה שעדיין מאפשר לדבר ולצחוק סביב השולחן, מוסיפה בדיוק את השכבה הקטנה הזאת שהופכת ארוחה לערב שכיף להישאר בו
ואם כבר מארחים - קצת אלכוהול לאווירה
אם כבר יש מוזיקה טובה, תאורה חמימה, פרחים על השולחן ואנשים שאנחנו אוהבים מסביב, מבחינתי גם דרינק טוב משתלב מצוין באווירה. האהוב עליי הוא פינה קולדה. נכון, הוא אולי נשמע קצת מיושן ויש בו משהו שמחזיר אותנו לחופשות של פעם, אבל מבחינתי הוא עושה את העבודה טוב טוב. אין אצלי סוכות בלי סבב של פינה קולדה - משהו בשילוב המתוק והטרופי הזה ישר משחרר, מרים ומכניס את כולם לאווירה טובה. אפשר להכין מראש קנקן גדול ולהגיש בכוסות יפות עם אננס או קישוט קטן, וכמובן לדאוג גם לגרסה ללא אלכוהול לילדים ולמי שלא שותה
אל תשכחו שיהיה גם נוח
לפעמים אנחנו כל כך עסוקים באיך הסוכה נראית, שאנחנו שוכחים שאנחנו אמורים גם לשבת בה לא מעט שעות. כריות על הכיסאות, פופים לילדים, שטיח קטן או אפילו פינת רביצה אם יש מספיק מקום יכולים לשנות לגמרי את החוויה. מעבר לנוחות, טקסטיל מכניס רכות וצבע ומאזן את כל העץ, הבד והסכך שמסביב. והכי טוב? ממש לא חייבים לקנות הכול במיוחד לחג. אני בעד לעשות סיבוב בבית ולראות מה אפשר להעביר לסוכה לשבוע
תנו לשולחן לעשות חלק מהעבודה
לא חייבים לכסות כל סנטימטר בדפנות בקישוטים. הרי בסופו של דבר רוב הזמן שלנו בסוכה עובר סביב השולחן, ולכן שווה להשקיע דווקא בו. מפה יפה, פלייסמטים, מפיות צבעוניות, כלי הגשה שאנחנו אוהבים, קנקן יפה וכמובן הפרחים שכבר סיכמנו שהם חובה - וכל הסוכה נראית מושקעת יותר. אני דווקא אוהבת שולחנות שלא מרגישים מסודרים מדי. קצת צבע, הרבה אוכל, כלים שלא בהכרח מגיעים מאותו סט ותחושה של בית אמיתי
להכניס עוד קצת טבע
נכון, אנחנו כבר יושבים מתחת לסכך, אבל דווקא בסוכה אני אוהבת להמשיך את הטבע גם פנימה. אפשר להוסיף עציצים קטנים, ענפי זית באגרטל, צמחי תבלין, אצטרובלים או ענפים יפים שאספתם בטיול. החומרים הטבעיים מתחברים באופן מושלם לאופי של החג וגם מאפשרים לעצב בלי לקנות עוד ועוד דברים שישכבו אחר כך 11 חודשים במחסן. בסוף החג העציצים חוזרים לגינה, הנענע חוזרת למטבח, והעיצוב כמעט מפרק את עצמו
תשאירו מקום לנוסטלגיה
אני מאוד בעד עיצוב, אבל בסוכה יש לי חוק אחד: שום טרנד ושום שילוב צבעים לא מנצחים קישוט שיש מאחוריו סיפור. אלה יכולים להיות קישוטים שהילדים הכינו בגן, שרשרת קצת מקומטת שנשמרה משנה שעברה או משהו שעובר במשפחה כבר שנים. דווקא הדברים האלה הופכים את הסוכה שלנו למשהו שאי אפשר להעתיק מפינטרסט. לא הכול חייב להתאים ולא הכול צריך להיות חדש. להפך - בעיניי, סוכה שיש בה שכבות של זיכרונות היא הרבה יותר יפה מסוכה מושלמת
גם לריח יש תפקיד
אולי זה נשמע קצת מוזר בתוך כתבה על עיצוב סוכה, אבל מבחינתי חלל מעוצב הוא חוויה של כל החושים. פרחים טריים, עציץ נענע או רוזמרין, קערה עם תפוחים ורימונים ואפילו הריח הטבעי של הסכך – כל אלה הם חלק מהאווירה. אני אוהבת במיוחד להשתמש בדברים שגם נראים טוב וגם מוסיפים ריח טבעי ועדין. תוסיפו לזה מוזיקה ברקע, תאורה חמימה ואוכל טוב על השולחן, וקיבלתם סוכה שלא רק מצטלמת יפה - אלא באמת מרגישים בה טוב
בסופו של דבר, אפשר לקנות את המפה הכי יפה, לתלות שרשראות תאורה מושלמות ולהעמיד זר פרחים מרשים באמצע השולחן, אבל מבחינתי הקסם האמיתי של סוכה נמצא דווקא בדברים שאי אפשר לקנות. בקישוט שהילד מתעקש לתלות בדיוק באמצע למרות שהוא בכלל לא מתאים לצבעים, בשרשרת הישנה שאנחנו מוציאים בכל שנה מחדש, במוזיקה שמתנגנת ברקע ובאנשים שיושבים סביב השולחן
אז כן, תשקיעו בעיצוב ותעשו אותה יפה, אבל אל תנסו להפוך אותה לתערוכה. הסוכה הכי מוצלחת בעיניי היא זו שמרגישים מיד מי המשפחה שיושבת בה. קצת מבולגנת, קצת נוסטלגית, מלאה באופי ובעיקר כזאת שפשוט לא מתחשק לצאת ממנה